קטנות או גדולות, מפוארות או נסתרות מהעין – פינות האוכל הן המקום הקסום בו מתרחשים רגעי הביחד היפים ביותר… ולא רק במשפחה הישראלית, בכל מדינה או תרבות – ממקסיקו ועד יפן, ישנו הכישוף של הארוחה המשפחתית המשותפת.
רגע לפני פתיחת עונת התיירות, אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למסע של פינות אוכל מסביב לעולם.
תוכן עניינים
איטליה: הקסם הכפרי
כולם יודעים שהאיטלקים עם מגוון הספגטי המרשים שלהם הם אניני טעם, והאנינות הזאת באה לידי ביטוי במעל ומעבר לתבשילים עצמם, כולל עיצוב שולחן האוכל והאירוח עצמו שנעשים באהבה רבה.
באיטליה הארוחות העשירות בכל טוב, כוללות מגוון רחב של מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. הארוחה מתחילה באפריטיף שעוזר לפתוח את התיאבון וגם לחמם את האווירה לפני האירוע הגדול.
פינות האוכל עצמן גדולות, מרווחות ונוחות. העיצוב כפרי וחמים – דמיינו לעצמכם רגע שולחנות עץ גדולים ומסורתיים שאירחו דורות של סועדים מרוצים, מגוון של כיסאות בעיצובים כפריים שונים ונגיעות של אלגנטיות אירופאית. האיטלקים גם גאים מאוד במאחורי הקלעים – המטבח שלהם, ולא מפספסים אף הזדמנות להשוויץ בו. לכן אירוח במטבח עצמו, או באזורים בהם המטבח נראה לעין, הוא תופעה נפוצה במיוחד באיטליה.
יפן: אלגנטיות ומינימליזם
בניגוד מוחלט לארוחות הרועשות והעמוסות באיטליה, אנחנו ממשיכים ליפן, שם האלגנטיות והמינימליזם הם התשובה העיצובית לכל אירוע. ביפן מאמינים באמירה "העין אוכלת קודם", והאסתטיקה משחקת תפקיד משמעותי, כמעט כמו הטעם.
כל מנה מעוצבת בקפידה ממש כמו יצירת אומנות, והשולחן תמיד מסודר ונקי. את הכיסאות המסורתיים מחליפים מחצלות טאטאמי אלגנטיות וכריות לישיבה סביב שולחנות עץ נמוכים. דלתות השוג'י – העשויות נייר שקוף המחובר למסגרת עץ בהירה ודקה, מוסיפות לאווירה האלגנטית.
בניגוד אלינו הישראליים – חוויית האכילה היא שקטה ומנומסת בדגש רב על ריכוז ושלווה פנימית… ואם חשבתם שאנחנו המארחים הישראליים עובדים קשה, אז אפשר להתנחם ביפן – שם, לאורך כל הארוחה, המארח מוזג את המשקאות לאורחיו כסמל לכבוד ולאכפתיות. האורחים מחזירים את 'הטובה' ומוזגים את המשקה לכוסו של המארח.
מקסיקו: מסיבה של צבעים
הדבר הראשון ששמים לב אליו שנכנסים לפינת האוכל המקסיקנית המשפחתית הוא פיצוץ הצבעים – כלי חרס בעבודת יד, מפות בצבעוניות עזה ושלל קישוטים חגיגיים וכולם מסתדרים עם כולם. האווירה סביב שולחן האוכל היא חגיגית ומלאת שמחת חיים מתפרצת.
פעמים רבות הארוחות מתגלגלות ל'פיאסטה' של ממש עם מוזיקה חיה, ריקודים, ואיך אפשר שלא – טקילה.
ההיבט הקהילתי של האכילה המקסיקנית הוא משמעותי מאוד, והמקסיקנים ידועים באירוח החם והמזמין שלהם. לכן זה ממש לא מפתיע לפגוש שכנים, חברים ומכרים בארוחה משפחתית רגילה, מה שהופך את הסעודות לאירוע חברתי של ממש.
הודו: כל החושים אוכלים
חדרי האוכל ההודים מגוונים ממש כמו המדינה עצמה, ולכל אזור יש את המסורות והמאכלים המיוחדים שלו.
הגורם המשותף לכל המסורות הוא מתקפת החושים. לא רק שהאוכל אינטנסיבי מאוד בטעמים שלו, גם לחוש הריח, חוש הראייה וחוש המישוש תפקיד משמעותי בארוחה… ריחות התבלינים העזים מציפים את כל החלל בעוצמה רבה, והאוכל עצמו נאכל עם הידיים.
יכול להיות שהמחשבה על אכילה עם הידיים, נתפסת בעינינו כלא סטרילית במיוחד, אך יש לה יתרונות רבים – מהרגשת הטמפרטורה של האוכל לפני שאנחנו מכניסים אותו לפה (דבר החוסך לנו את הכוויות בלשון שכולנו זכינו בכבוד,) ובעיקר היתרון של הרגשת המרקם של האוכל שמוסיף נדבך חושי לארוחה.
כמובן שגם בחגיגה הוויזואלית ההודים לא חוסכים – פינות האוכל שלהם מעוצבות בצבעוניות יוצאת דופן – ממפות שולחן צבעוניות, קירות מעוטרים בטקסטילים בהירים עם דפוסים עשירים ואומנות ייחודית הכוללת פסלים רבים.
שבדיה: פונקציונלי, מאוזן ונעים
בניגוד מוחלט לגרנדיוזיות ההודית ולצבעוניות המקסיקנית, השוודים מגלמים את המושג הלאומי "לאגום" – לא יותר מדי, ולא מעט מדי. הסגנון, כיאה לעיצוב הסקנדינבי – הוא מינימליסטי ופונקציונאלי. הרהיטים פשוטים ונוחים, לרוב מעץ בהיר, המעניק טון רגוע ומזמין לכל פינת האוכל. משחק עם שכבות תאורה רבות יוצר אווירה חמימה ונעימה.
מסורת נוספת שהשוודים מקדשים בקנאות רבה (ובצדק רב) היא הפסקת ה-Fika – הפסקת קפה וקינוחים קבועה אחת ביום. במהלכה, סביב פינת האוכל מתאספים משפחה וחברים ליהנות מכוס קפה טובה. בשונה מהפסקת קפה רגילה, יש דגש רב על החברה ועל השיחות. מטרת העל היא להוריד קצב, להירגע ולצבור אנרגיות להמשך היום.
עד כאן המסע שלנו מסביב לעולם, וגם אם השנה אתם לא נוסעים לחו"ל – מזמינים אתכם, באחד מימי החופש הגדול, להפוך את פינת האוכל שלכם למפגש תרבות עולמי.
לחיי עוד המון רגעים מאושרים סביב פינת האוכל, בארץ ובחו"ל.
