"היום אני מרגישה שאני באמת מגשימה את עצמי משהו שלא הרגשתי כשהייתי שכירה" ניבה.
"אמנם אני עובדת הרבה יותר קשה עכשיו, אבל הסיפוק הוא מטורף". שרית.
"ברגע שאת מאמינה שאת יכולה ושהמוצר שלך הוא טוב, אז העסק שלך משגשג". טלי.
"הרעיון גרם לי להתרגשות כל כך גדולה שהחלטתי להמר עליו" חן.
לכבוד חג הפסח, חברת ZAGA – פינות אוכל בחרה לתת במה לארבע נשים מדהימות שהחליטו להפוך את התשוקה שלהן לאוכל ולבישול – לקריירה.
ניבה קרן אור גולדצוויג בעלת מסעדת "בנטו" יפנית טבעונית.
מה את עושה היום?
"לפני כשבוע פתחנו מסעדה טבעונית ללא גלוטן, המבוססת על המטבח יפני עם הרבה 'טייק אאווי'. המסעדה מבוססת על קונספט ה"בנטויה" היפני, כלומר הלקוחות קונים אוכל יפני שנארז בקופסאות אוכל מעוצבות".
מה עשית לפני כן?
"עד לפני שבועיים הייתי שכירה ועבדתי כמוכרת בחנות טבע. בחודש דצמבר האחרון נולד הרעיון של ה"בנטו". הרעיון הזה היה צריך להתבשל כמה חודשים טובים, אבל פתאום, הגיע הרגע שאמרתי לעצמי עכשיו אני צריכה לפתוח מסעדה לא בעוד שנתיים ולא בעוד חמש שנים אלא עכשיו".
כיצד נולד הרעיון?
"כשהבת שלי הייתה בת עשר (היום היא כבר בת 18), דברתי איתה על כך שבמקום הסנדוויץ' עם ממרח הנוטלה או חמאת הבוטנים שילדים כל כך אוהבים אבל אימהות פחות, היא צריכה לאוכל אוכל בריא בבית ספר. אז הבת שלי אמרה: 'אז תכיני לי בנטו' ואני שאלתי אותה: 'מה זה בנטו?' והיא לקחה אותי לגוגל והראתה לי את קופסאות האוכל היפניות.
"החלטתי להיענות לאתגר, והתחלתי להכין קופסאות בנטו. במשך שנים העליתי תמונות לפייסבוק, לאינסטגרם ופתחתי גם ערוץ יוטיוב. למרות שהיו לי עוקבים ומעריצים ואפילו כתבתי שני ספרים בנושא, לא חשבתי על הבנטו בצורה עסקית אלא כתחביב בלבד.
"בשנה שעברה הבנתי לראשונה שאני רוצה לעשות כסף מהתחביב הזה. בהתחלה חשבתי שאני רוצה להעביר הרצאות או לפתוח סדנאות… אבל כשעבדתי בחנות הטבע והיה לי קצת זמן לחשוב – הרעיון של המסעדה נולד. החלטתי לעשות קורס אסטרטגיה שיווקית עם טל איתן והקורס הזה חידד לי את ההבנה שאני רוצה ויכולה להקים את מסעדת הבנטו שחלמתי עליה.
"החנות נמצאת בזיכרון יעקב, משום שהבנתי שכאימא חשוב לי לעבוד ליד הבית. בחנות יש קופסאות אוכל מוכנות למי שרק רוצה להגיע ולקחת, ויש גם אפשרות לראות את תהליך הכנת קופסאות האוכל. אני ממש עושה "הצגה" גדולה סביב הכנת הקופסאות. תהליך ההכנה הוא חווייתי מאוד גם המבוגרים וגם הילדים נהנים לצפות בו".
ההחלטה על השינוי?
"אפשר לומר שבמשך שמונה שנים הסתובבתי סביב עצמי. ידעתי שיש לי נכסים דיגיטליים טובים, כולל שני הספרים שכתבתי, אבל הרגשתי שאני לא מצליחה להרוויח מהם. פתאום האסימון נופל, משהו בתודעה משתנה וזה בהחלט שינוי בתודעה, כי תכלס יכולתי לעשות את השינוי לפני שנה או שנתיים. הייתי כנראה בתודעה של שכירה ופתאום התודעה השתנתה לתודעה של עצמאית. היום אני מרגישה שאני באמת מגשימה את עצמי משהו שלא הרגשתי כשהייתי שכירה. היום אני מגיעה למסעדה מוקדם בבוקר ואני נשארת עד שמונה בערב ואני לא מרגישה שאני עובדת.
"אני בת 49, יכול להיות שאנשים יחשבו שזה קצת מאוחר, אבל אני רואה את עצמי באמצע החיים. כשאת עצמאית את לא מסתכלת על הפרויקט כעל משהו זמני אלא כעל משהו לכול החיים, אין תאריך סיום ואני אומרת את זה במובן הטוב".
שרית נובק, בעלת הבלוג מיס פטל.
מה את עושה היום?
"היום אני בלוגרית בתחום האוכל, ואני גם חולמת אוכל… אני מכורה לאסתטיקה ומאוהבת במטבח, והשילוב בין השניים הוא מושלם בעיניי. עם השנים התחביב הפך למקצוע – אני מצלמת, אני כותבת מתכונים, מפרסמת טורים קולינריים במגזינים, מכינה תוכן לחברות מסחריות ומפרסמת ברשתות חברתיות".
מה עשית לפני כן?
"הייתי מהנדסת תוכנה… אפשר לומר שהבישול תמיד היה בנשמתי, מאז שהייתי קטנה אהבתי מאוד את המטבח. כשבתי האמצעית נולדה, בחופשת הלידה השנייה, פתאום נולד בי גם הכוח להוציא החוצה את האהבה שלי לבישול. במשך ארבע שנים ניהלתי שתי קריירות במקביל. במהלך היום עבדתי כשכירה בחברת היי-טק ובלילה בישלתי במטבח".
ההחלטה על השינוי?
"לפני כשנה וחצי, הרגשתי שאני לא יכולה יותר לשאת את השעמום בעבודה, פתאום הבנתי שאני כבר לא נהנית מהעבודה כמו בהתחלה ושהעבודה הפכה להיות במקום השני. לכן החלטתי שאני רוצה לנסות משהו חדש, לעבוד במשהו שאני גם אוהבת וגם טובה בו. המחשבה על עזיבת העבודה התבשלה לאט, חששתי שלא אצליח להתפרנס מהאהבה שלי לבישול.
"אני חושבת שמה שעזר לי לעשות את הצעד הוא שהייתי מוקפת באנשים שמאמינים ותומכים בי. אני אחת שצריכה חיזוקים על בסיס יומיומי ואני שמחה לומר שבעלי ממלא בהצלחה רבה את התפקיד הזה. עוד דבר שעוזר לי מאוד היא המחשבה שאני לוקחת סוג של הפסקה מהחיים ומנסה משהו חדש, משום שלהיות שכירה אני תמיד אוכל לחזור.
"אני חושבת שלחלום בגדול ולהאמין בעצמי ובעובדה שיש לי מה לתרום לעולם אלו הכוחות שמניעים אותי. אמנם אני עובדת הרבה יותר קשה עכשיו, אבל הסיפוק הוא מטורף".
טלי ליבנה, קונדיטורית שמעבירה חוגי בישול ואפייה באנגלית.
צילום: יפעת בו הרוש
מה את עושה היום?
"אני מלמדת ילדים את השפה האנגלית דרך חוגי בישול ואפייה".
מה עשית לפני כן?
"לפני חמש וחצי שנים חזרנו לארץ מלונדון, שם גם עבדתי כעצמאית בתחום האוכל. הענקתי ייעוץ למסעדות ולבתי קפה וגם לימדתי נשים בריטיות לבשל בלי להרוג את האוכל. למדתי עיצוב עוגות ולימדתי ילדים לאפות.
ההחלטה על השינוי?
"כשחזרנו לארץ עברנו לגור בבנימינה, וחברה מהישוב ביקשה שאעזור לבת שלה ללמוד אנגלית. השיעור הראשון באנגלית היה שיעור רגיל עם מחברות וספרים והוא היה שיעור מזעזע. בשיעור השני לקחתי ספר בישול לילדים שכתוב באנגלית וככה התחלנו לבשל יחד. דרך ההוראות וקריאת המתכונים הילדה גם למדה לדבר אנגלית וגם התאהבה בשפה. מתלמידה אחת נהייתה קבוצה של 7 תלמידים והיום יש לי למעלה מ-60 תלמידים.
"כששנת הלימודים נגמרת והחופש הגדול מתחיל, יש לי פרפורים של דאגה בנוגע לשנה הבאה, האם התלמידים יחזרו, האם יהיו הרבה הרשמות… אבל מה שנותן לי כוח להמשיך הם שני דברים: לראות ילדים שלא אוהבים לאכול נפתחים לטעמים חדשים וגם אוכלים בריא… וכמובן ההצלחה של לימודי האנגלית. ילדים בכיתות ב' ג' ד' מדברים אנגלית בביטחון, ואני שומעת מהמורים ומההורים על השיפור המדהים שהם עשו – אלו דברים שנותנים לי המון כוח.
"אני חושבת שההצלחה של העסק שלי נעוצה בזה שאני באמת מאמינה במוצר שאני מוכרת. אני גם מלמדת אנגלית שזאת שפה חשובה מאוד וגם חושפת את הילדים לאוכל בריא. ברגע שאת מאמינה שאת יכולה ושהמוצר שלך הוא טוב, אז העסק שלך משגשג".
חן לב עמי, מייסדת אתר "יאמי" – מבשלים בהזמנה אישית.
מה את עושה היום?
"לעסק שלי קוראים "יאמי", זהו אתר שמחבר בין אנשים שאוהבים ורוצים לבשל, לבין אנשים שרוצים אוכל ביתי אמתי אבל אין להם זמן או רצון לבשל. הרעיון נולד מהצורך האישי שלי – אני מהצד הלוא מבשל. כשעבדתי כשכירה כל הזמן חיפשתי דרכים לקנות אוכל ביתי טעים ובריא וככה נולד הרעיון".
מה עשית לפני כן?
"עבדתי בפיתוח בחברת היי-טק".
ההחלטה על השינוי?
"כשהרעיון נולד היו לי חששות כיצד מצד אחד נביא אנשים שמבשלים טוב, ומצד שני כיצד נגרום לאנשים שלא מכירים אותנו לסמוך עלינו. אבל הרעיון שנולד היה כל כך חזק שארבעה ימים לאחר שחשבתי על האתר כבר עזבתי את מקום העבודה שלי. הרעיון גרם לי להתרגשות כל כך גדולה שהחלטתי להמר עליו. הייתי אז לפני הילדים ולפני מחויבויות אחרות אז קפצתי למים".
"העסק קיים כבר שבע שנים ואפשר לומר שזאת יוזמה נשית. יש אצלנו המון נשים שרצו לעשות את השילוב בין משפחה לעבודה בתחום שהן אוהבות ובזכות היוזמה הזו הן מצליחות להתפרנס יפה מאוד ממה שהן אוהבות. אני חושבת שהאתר מצליח בזכות האותנטיות שחשובה מאוד לכול עסק. כלומר, לא לנסות לחקות עסקים אחרים אלא להיות מי שאתם.
"בעסק כמו של יאמי יש חשיבות גדולה מאוד ליחסי האמון שנוצרים גם עם הבשלנים וגם עם הלקוחות. לכן אני מקפידה על שקיפות, על יושרה ועל הגינות – אלו התכונות שמביאות אנרגיות טובות שעוזרות להצלחה של העסק. היום אנחנו חברה קטנה ומשפחתית והפרסום שלנו הוא בעיקר מפה לאוזן ובפייסבוק… אין ספק שהקרמה הטובה היא זו שגורמת למיזם להצליח כל כך".
